עוד פעם להבטיח, לחשוב על מה אני רוצה לזמן לחיי, לכתוב חזון
השנה אני… רוצה… אתחיל…, אפסיק…
ובסיום השנה, אם כתבנו את החזון וגם אם לא, אנחנו רואות שלא הכל הושג,
שישנם הרגלים שנשארו נטועים חזק חזק בחיינו, שעדין אנחנו מתנהלות ופועלות
עם הטייס האוטומטי ושאזור הנוחות מתרחב ומתרחב.
לכן עולה השאלה למה בכלל להבטיח, להתכוון ולבנות חזון לשנה חדשה?
נשאר עם מה שיש, כי הרוב סבבה ובסדר והחיים כל כך עמוסים ובלתי צפויים וכמו שסבתא שלי הייתה אומרת (בצרפתית )-
Pas de nouvelles, c’est une bonne nouvelle
אין חדשות, חדשות טובות.
ובכל זאת ברור לנו שאנחנו רוצות שינויי, רוצות להרגיש תזוזה בחיים, יש לנו חלומות ומטרות ותקיעות במקום מעלה מחשבות ורגשות קשים ומתסכלים, שיפוטיות וחוסר הערכה כלפי עצמנו, חוסר אנרגיות ואפילו עצבות.
אוקיי איך עושים את זה?
לאורך חיינו מילדות ועד בכלל, אנחנו נדרשים להחליט החלטות לעיתים קשות וכואבות, להתאים אץ עצמנו למציאות משתנה בקצב מטורף ולזכור את עצמנו כדי שלא נרגיש בסוף הרשימה.
בלי לתת על כך את הדעת אנחנו פועלות ומקבלות החלטות מתוך מצפן פנימי שמחבר אותנו קודם כל אל הערכים שבנו, מהחוץ אל הפנים ומהפנים אל החוץ.
בדרך כלל אנו רוצות לדעת שאנחנו מנווטות את ספינת החיים שלנו, מקבלות החלטות מיטיבות עצמנו. ובמקרה שפנינו למסלול לא מתאים ומדויק עבורנו, יש לנו היכולת והמיומנויות לשנות מסלול- לחשב דרכנו מחדש.
החופש לקבל החלטות הכרחי לנו, אבל הוא לא ממש מספיק.
חשוב וכדאי שההחלטות שלנו ישקפו את מי שאנחנו באמת, את האמונות שלנו, הצרכים והרצונות, תחומי עניין והקצב הפנימי שלנו.
ככל שהמצפן מוכר לנו, בהיר ומגובש נוכל להתמודד בקלות רבה יותר, עם המציאות ולנווט את הספינה שלנו לכיוון שאנחנו בוחרות.
כדי שזה לא יישאר רק כתיאוריה נהדרת, שמעלה אבק וחבויה אי שם , חשוב להתחיל לעבור תהליך של הכרות עם עצמנו, עם הערכים שמשפיעים על ההחלטות שאנחנו מקבלות, על המטרות ועל היחס שלנו למציאות. הערכים משפיעים גם על מערכות יחסים, בהתנהלות בעבודה ובבחירות שלנו.
המצפן שלנו זקוק לתחזוקה, לתשומת לב ולאיוורור מידי פעם. יש המון דרכים להכיר ולהשתמש בו וחשוב מאוד להתחיל בתהליך משום שלא מעט מחקרים מראים שזו הדרך לרווחה נפשית, מימוש עצמי וחיזוק הביטחון והערכה העצמית.
כמו שאמר הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט אכזופרי.
"מה שחשוב איננו להגיע אלא ללכת לקראת המטרה"